במציאות חיינו היום ב"כפר הגלובלי" עסקאות רבות ויום-יומיות הן בין-לאומיות.
מהי עסקה בין-לאומית? בפשטות, כל עסקה שקיים בה אלמנט זר. לדוגמה: רכישת דירה בחו"ל, עבודה בחו"ל, נטילת הלוואה מחברה זרה, רכישה/מכירה של סחורה לתושב חוץ, עבודה של תושב חוץ בישראל ועוד. אלמנטים בין-לאומיים קיימים גם במקרים של תושבות כפולה או שינוי מקום מגורים (עליה לישראל או ירידה מן הארץ, הן למספר שנים והן באופן קבוע).
מטבע הדברים כישראלים, אנו מוכוונים לחשיבה ולתכנון של עסקאות על מנת להפחית את נטל המס המקומי (כאן בישראל). עם זאת, יש לזכור כי לעסקאות בין-לאומיות עשויות להיות השלכות מס הן בישראל והן בחו"ל, והטיפול בהן שונה מהטיפול בעסקאות המקומיות.
תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו בישראל. קביעה כזו יכולה להיות על פי מספר הימים ששהה בישראל בשנה מסוימת (או בשנים שקדמו לה), וגם על פי ביסוס קשרים וזיקה לישראל: מקום מגורים, משפחה, חינוך הילדים, מקום עבודה עיקרי, בעלות על רכוש ועוד.
כאשר מתברר שאדם הוא תושב ישראל, הוא חייב במס על הכנסותיו הן בישראל והן מחוצה לה (מיסוי על בסיס פרסונלי). חשוב לציין, שתושבות ישראלית משפיעה גם על חובת הדיווח והתשלום לביטוח לאומי, יחד עם הזכויות הסוציאליות הנלוות (חברות בקופ"ח וקבלת שירותים רפואיים, וכן זכאות לקצבאות וגמלאות כמו אזרח ותיק, דמי לידה, אבטלה ועוד).
ניתוק תושבות הוא מצב שבו אדם מחליט שמרכז חייו אינו עוד בישראל, והוא לא מעוניין לשלם מיסים בארץ. מקרה ידוע הוא של דוגמנית-העל בר רפאלי, אשר שהתה מחוץ לישראל בשנים מסוימות וטענה שהפכה לתושבת חוץ באותן שנים. רשויות המס לא קיבלו את טענתה, ובית המשפט קבע שלא הורם הנטל להוכיח כי אכן נותקה התושבות (כלומר, לא הוכח שמרכז חייה היה מחוץ לישראל). זוהי דוגמה לחשיבותו של הליך מקצועי בכל הקשור לניתוק תושבות, אשר יש לתת עליו את הדעת תוך הסתכלות קדימה לשנים הבאות, ולבצע אותו לאחר ייעוץ ותכנון מול טענות אפשריות של הרשויות. יודגש: לצורך ניתוק תושבות יש להצהיר באמצעות טפסים מתאימים גם למס הכנסה, וגם לביטוח לאומי.
במצבים מיוחדים, כמו של עולים חדשים (תושבי ישראל לראשונה) או תושבים שחזרו לישראל לאחר יותר מ-10 שנים בחו"ל (תושב חוזר "ותיק"), תיקון 168 של פקודת מס הכנסה מקנה הטבות מרחיקות לכת ומצמצם את חובת הדיווח של תושבי ישראל אלה, על הכנסה שמקורה בישראל בלבד, ופוטר מדיווח ומתשלום מס על הכנסות שמקורן בחו"ל. יש לציין שעמדת ביטוח לאומי היא כי הפטור הנ"ל לא חל לעניין תשלומי דמי ביטוח, וכך ישראלים רבים שעזבו את הארץ מבלי לבצע ניתוק תושבות כראוי, או כאלה שמבקשים גמלאות וקצבאות מביטוח לאומי (אך לא רק), מוצאים עצמם מול דרישות חוב שעלולות להגיע לסכומים משמעותיים. מצב דומה עלול לקרות גם לתושבים חוזרים לאחר שהות של שנים בודדות בחו"ל (עקב רילוקיישן או טיול ארוך במיוחד).
על מנת להימנע מתשלומי מס כפולים, ישנן אמנות בין-לאומיות למניעת כפל מס שמסדירות את זכות המיסוי של המדינות וסדר הגבייה. האמנות אינן מכסות את כל המקרים ולא נותנות מענה לכל סוגיה, ולכן חשוב להפעיל שיקול דעת מקצועי ולתכנן את הדיווח בהתאם. תשומת לב מיוחדת יש להקדיש כאשר תושב ישראל מחזיק בחברה זרה: במקרה כזה קיים פוטנציאל לחשיפות מס שרבים לא מודעים להן, וחובת הדיווח לרשויות המס בישראל נרחבת. במקרה כזה יש חשיבות עליונה לתכנון העסקה מראש, וכן לבחינת אופי החברה ותוצאות הפעילות שלה באופן שוטף מדי שנה.
טיפול נכון בעסקה בין-לאומית יבטיח לנישום כי הוא פועל על פי החוק, ובמקרים רבים יאפשר להפחית את נטל המס בישראל ובחו"ל. טיפול כזה מצריך ידע והבנה של הדין הפנימי, של אמנות בין-לאומיות למניעת כפל מס, ועבודה לצד רואה החשבון הזר המטפל בחברה הזרה.
משרדי מתמחה במיסוי בינ"ל, ובתיקים הדורשים חוות דעת פועל בשיתוף עם רו"ח (עו"ד) מיכל קריה, מנהלת מחלקת המיסים במשרד זהר את זהר.
Comments