בעלי דירות רבים אינם מתגוררים בדירה שבבעלותם, ולמעשה שוכרים דירה אחרת למגורים - את הדירה שבבעלותם הם משכירים לאחרים, ועל אף שהם משלמים שכירות בעצמם הם חייבים בתשלום מס גם על תקבולי השכירות שהפיקו.
החל משנת 2023 התווסף סעיף 122(ו) לפקודת מס הכנסה, שמעניק הטבה שנועדה להקל על מי שיש לו דירת מגורים יחידה בבעלותו, ומעדיף לגור בדירת מגורים אחרת (או בבית אבות או בית חולים גריאטרי).
ההטבה מאפשרת לשלם מס של 10% על הכנסות השכירות מהדירה בבעלות, זאת לאחר שהופחתו דמי השכירות ששולמו לטובת מגורים בדירה אחרת בישראל.
מספר דגשים (המידע מובא בתמצית):
התיקון בתוקף משנת 2023, ולכן מי שבוחר בתשלום מס לפי מסלול 10% נדרש לבצע תשלום כבר בינואר 2024 תוך יישום הוראות הסעיף החדש (לבחירה).
הדירה המושכרת חייבת להיות דירה יחידה בבעלות.
הדירה ששוכרים חייבת להיות בישראל (לא ניתן לקזז אם משלמים שכירות ומתגוררים בחו"ל).
הסכום המקסימלי שניתן לנכות מהכנסות השכירות הוא הנמוך מבין דמי השכירות שמשולמים בפועל ועד לתקרה של 90,000 שקלים בשנה. אם דמי השכירות ששולמו גבוהים מדמי השכירות שהתקבלו, ההפרש לא יחשב כהפסד הניתן לקיזוז כנגד כל הכנסה (לא באותה שנת מס ולא כהפסד מועבר).
ככל שדמי השכירות למגורים עבורן שולם מס בשיעור 10% עולות על 375,000 שקלים (בשנת 2023), קיימת חובת הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה.
לתשלום מס על הכנסות שכירות יש אפשרויות דיווח מגוונות, ומומלץ לכל אדם שמשכיר דירה לבחון בכל שנה מחדש את המסלול המשתלם עבורו.
